רד"ק על ישעיהו מ״ד:ט״ו

מהדורה: פירושי הרד״ק - נביאים וכתובים

מקור ישעיהו מ״ד:ט״ו
1 וְהָיָ֤ה לְאָדָם֙ לְבָעֵ֔ר וַיִּקַּ֤ח מֵהֶם֙ וַיָּ֔חׇם אַף־יַשִּׂ֖יק וְאָ֣פָה לָ֑חֶם אַף־יִפְעַל־אֵל֙ וַיִּשְׁתָּ֔חוּ עָשָׂ֥הוּ פֶ֖סֶל וַיִּסְגׇּד־לָֽמוֹ׃
פירוש רד"ק על ישעיהו מ״ד:ט״ו
1 והיה. כי כשכורת העץ וחושב אותו לפסל החתיכות הנפסלות יהיו לו לבער ולהחם ולאפות באותם פסילי העצים:
2 ויחם. החי"ת נקרא בקמץ חטף והזקף ביו"ד:
3 ישיק. כמו יבעיר כלומר יסיק בהם את התנור:
4 ואפה לחם. כמו וטחני קמח:
5 למו. כמו לו או כמשמעו, ופי' לפסילים אף על פי שלא זכר אלא אחד רבים הם: